בלונד על בלונד

אני לא חי לפי זמנם של הבריות

חיי מתנהלים על פי שעונו של דאלי

נמרח, נמתח, נמס

השעה היא רק מספר, גופי הפסיק להקשיב למספרים

כשהכל מתהפך עוד לפני שאותו הכל חוזר להיות רגיל

אני מגלה שמערכת היחסים ביני לבין גופי השתנתה

אני נמרח, נמתח, נמס

וגופי קפוץ כמו מחוג מתוח

גופי נמס, נמתח, נמרח

ואני מרחף בחלל

קיץ הפך חורף, סתיו הפך אביב

אנשים הולכים לאחור

כן הוא לא

קריאה היא שאלה

אני תוהה אם בפעם הבאה שאתעורר מכוניות ירחפו מעל לראשי

המיטה היא שער

ואני לא יודע לאן אגיע בפעם הבאה שאכנס

אולי אהיה איש עובד

אולי מהורהר

אולי ליצן

אולי שוב אמרח, אמתח, אמס

ואלך לי לישון

Tags: שיר

This entry was posted on יום חמישי, דצמבר 23, 2010 at 18:32 and is filed under עט נוצה. You can follow any responses to this entry through the RSS 2.0 feed. You can leave a response, or trackback from your own site.