"קחי", אמרתי לה, ושלחתי לעברה יד רועדת. "האלבום הזה ישנה לך את החיים". כמה אני מצטער היום על הרגע הזה. היום, פרק זמן שאני לא יודע איך לאמוד אותו לאחר אותן דקות שקטות בחדר הקטן שמשקיף לכלום ושום דבר, החדר שהיה עולם ומלואו בשבילנו, אני מרגיש צער. צער אמיתי, כזה שמעט אנשים בעולם יכולים להגיד שהם מכירים. ועכשיו, בעודי יושב וכותב את השורות האלו, אני בז לעצמי. בז לעצמי על ההתנשאות הבלתי נסבלת שלי, על הקלות הנוראית שבה אני מרשה לעצמי לומר משפטים כמו: "מעט אנשים בעולם יכולים להגיד שהם מכירים". או: "את אפילו לא יכולה להתחיל לתאר לעצמך כמה זה קשה בשבילי בכלל להיות". גם את זה אמרתי לה. היינו מאוד צעירים כשנפגשנו, יותר מדי צעירים. היא אמרה שהייתי אבוד עוד מההתחלה. לדעתי אין דבר כזה בכלל התחלה, גם לא סוף. היא התיישבה לצידי על הספסל החום בפינת כלום ושום דבר. הייתה לה צמה יפה-יפה, והיא הייתה ללא ספק הדבר הכי מושלם שראיתי בחיי. עד לאותו רגע, וגם לאחריו. ואת זה אני כותב כשדמעה זולגת במורד לחיי, אותה דמעה בכל פעם. אני חושב שבשלב כלשהו פשוט קמנו והתחלנו ללכת. מעלינו נשרו עלי השלכת, כמו בוערים, ואני, שלימדתי את עצמי מגיל קטן שאין כזה דבר "שתיקה מביכה", לחשתי: "את חושבת שהם עצובים שהם צריכים ליפול?". הימים הלכו והתקצרו, ובכל יום, בדיוק כשהשמש הייתה מפנה עורף בפעם האחרונה, היינו עולים לחדר הקטן והריק, מתיישבים על הרצפה, ובונים לנו את העולם שלנו. לפעמים בשתיקות, לפעמים במילים. טוב הייתי עושה אם הייתי שותק, ונותן לה להשתמש במילים. אולי זה היה חוסך לי את הצורך להסביר, להראות למה באמת הכל הוא כמו שהוא. אם הייתי קצת יותר, או אולי קצת פחות מסובך ממה שאני, הייתי תוהה אם היא בכלל אמיתית, אבל אני יודע שזה בכל מקרה לא משנה. כי כשאתה נותן, מה זה חשוב אם זה למישהו אמיתי או לא. השאלה היא מה קורה כשאתה רק לוקח. אולי הייתי יכול להשלים עם זה, ולהיות מאושר שהיום היא נישאת על כנפי הרוח במקום כלשהו, נסחפת על גבי החיים הצבעוניים-אפורים האלה, נותנת לרגעים קטנים לגעת בה, עוצמת עיניים בעדינות כשקו השמש השוקעת פוגע בעיניה. אולי זוכרת עלי שלכת בוערים. והכל בגלל דקות ספורות ומילים מדוייקות שנאמרו בינינו. אבל זה לא מטבעי להשלים. גם ככה קשה לי בכלל להיות.
Tags: סיפור קצר
אני קצת בוכה שאני קוראת את זה.
אולי בגלל שאתה כותב את ליבי או אולי בגלל שאני קוראת את ליבך
ואנחנו עושים את זה מצויין…
כנראה שזה די אותו דבר נשמתי..