בלונד על בלונד

לזרוק יופי נדיר

להיפטר מרוגע, שלווה

להפוך את העולם

לעצור את הנשימה ואת דפיקות הלב

להאיץ את דפיקות הלב בכל יום שעובר

לגווע ולצמוא, ולרחוץ את הגוף במים זרים

להפוך יום ללילה, לילה ליום

להיכלא בין קירות ביתי, ולחשוף את עצמי לעולם

לדעת שעכשיו זה הזמן, ולא להבין איך תמיד עכשיו זה הזמן

לנסות להיאחז בדברים הקטנים, לפחד מהדברים הגדולים

לפחד לחשוב, ולצלול כל פעם מחדש

לרצות לברוח מהכל, ולהתגעגע עוד בכיסא

לשכוח רגעים מאושרים

למען סיכוי לעתיד אחר

Tags: שיר

This entry was posted on יום שישי, יולי 30, 2010 at 17:31 and is filed under עט נוצה. You can follow any responses to this entry through the RSS 2.0 feed. You can leave a response, or trackback from your own site.